יום חמישי, 27 בפברואר 2014

גני הבאהים

אני ממליצה לכם לבקר בגן הבאהים כי:
גני הבאהים הם גנים עצומים מלאים בצימחיה ובעצים גדולים.
גני הבאהים הם גנים מיוחדים המתוארים כ"ארמונות".
במרכזם של הגנים יש מסגד ענקי והגג שלו מכוסה בזהב.
על מנת להגיע למסגד הגדול צריך קודם לעבור את הגנים המרהיבים.
השביל שבגן מכוסה באבנים אדומות,לאחר מכן צריך להגיע ל"מרפסת" שעליה יש כמה דמויות של נשרים ועם הולכים קדמה מגיעים למדרגות שמובילות למסגד אך כדי להיכנס צריך להוריד את הנעליים ורק כאשר מורידים את הנעליים אפשר להיכנס לתוך המסגד.
אני חקרתי אל המקום הזה והוא נראה לי מאוד מעניין אז אני ממליצה לכם ללכת לגן הבאהים.





יום שלישי, 11 בפברואר 2014

חור שחור

הקדמה:      סינגולריות
במרכזו של אופק האירועים נמצאת "סינגולריות",שם צופה תורת היחסות הכלליות את עיקומו האינסופי של המרחב.
המרחב-זמן בתוך אופק האירועים חייבים לנוע לעברה.
במילים אחרות,עצם שנמצא פנימה לאופק האירועים-נגזר גורלו לא רק להישאר בתוך החור בשחור,אלה אף להגיע אל הסינגולריות עצמה,שבה הזמן עבורו ייעצר.

מהו חור שחור?
___________
כאשר כוכב "מסיים" את הדלק שלו הוא קורס ונופל אל תוך עצמו תחת הכובד שלו ואם הוא מספיק גדול הוא הופך לחור שחור.
חור שחור הוא כוכב מתרסק-השם שלו מרמז על חור אבל הוא לא חור או בור אינסופי שלתוכו נופלים.

רוב העצמים ביקום אנו רואים באמצאות גלאי קרינה.
חורים שחורים אינם פולטים קרינה בגלל כוח המשיכה העצום שלהם.

אי אפשר לראות חור שחור כי הוא בעל כוח משיכה חזק שאפילו אור לא יכול "לברוח" ממנו.
לאחרונה פיסיקאים מתחילים לחשוף לראשונה לידה של חור שחור.

יום שלישי, 4 בפברואר 2014

רעש לבן

שאני רוצה לשתף אותכם בחויה שחויתי להצגה קוראים "רעש לבן":
בהצגה רעש לבן מסופר על ילדה ושמה נורית.
היא עיוורת ומנסה להשתלב בחברה ולא מצליחה.יש לה אח שקוראים לו אייל.הוא זה שעוזר לה סוף.
שככתי לציון שנורית הייתה מנגנת בפסנתר .
ערכו שם תחרות התחרות הייתה על שירים בפסנתר מי שיש לו את השיר הכי טוב מנצח וזוכה בפסנתר.
אחת מהחברות שלה (שהיא לא באמת הייתה חברה שלהד)התחרתה בתחרות ורצתה לזכות בתחרות למרת שהיה לה שתי פסנתרים בבית שלה.אח של נורית היה בנבחרת כדורגל ורצה נעליים של כדוררגל ואמא שלו לא קנתה לו אז הוא גב אותם.
רעש לבן זה בעצם שעוצרים את הנשימה לרגע




יום המשפחה

אני רוצה לספר לכם על חוויה שחוויתי ביום המשפחה :
ביום שישי אני הלכתי ליום המשפחה עם החברים שלי והכיתה שלי.
בשעה הראשונה הלכנו לחדר מוסיקה כאדי לפגוש את הסופרת והמחזאית נאוה מקמל עתיר.
שסיפרה לנו בעצם איך היא עשתה את הספר העדי של עדי
היא אמרה לנו:שבאה אליה אישה בשם רוזה שאמרה לה שהיא רוצה להביא לה סיפור שהיא תוציא לאור.
הסיפור התחיל ככה-לרוזה הייתה שרשרת שסבתא שלה נתנה לה והיא אהבה אותה מאוד.
הנאצים רצו לקחת את כל היהודים ורוזה ידעה שיקחו לה את השרשרת אז היא שמה אותה בתוך הפסנתר של אמא שלה.
ואז ראתה את רוזה אישה שהאישה הכירה את רוזה אבל רוזה לא הכירה אותה.
האישה ידעה שזאת הבת של המורה לפסנתר של הבת שלה.
האישה לא רצתה שיקרה לרוזה מה שקורה לשאר היהודים.
אז היא אחזה בה חזק עם ציפורניה והביאה אותה למקום של הנזירות לרוזה היה סימן ביד מהאישה שאחזה בה בציפורניה
היא הייתה צריכה לחקות נזירה אילמת שלוש שנים!!!
הייתה אישה אחת שכל הזמן ידעה שרוזה היא יהודיה ולא  נזירה אילמת אחרי כמה שנים רוזה נהייתה פסנתרנית גדולה
והיו צריכים אותה להופעה בגרמניה ורוזה לא הסכימה לבסוף שיכנעו אותה.
כשנגמרה ההופעה אמרו לה  שהם אולי ילכו לבית קפה וגם לזה רוזה לא הסכימה ושיכנעו אותה ואמרו לה לבחור בית קפה.
היא בחרה בית קפה.
היא לא ידעה בכלל למה היא בחרה אותו.
כשהיא נכנסה לשם היא ראתה את הפסנתר של אמא שלה בידיוק זה.
באה היתישבה עליו ופשוט ניגנה בעיינים עצומות.
כל האנשים היו סביבה והיא לא ראתה אותם בגלל שהיא עצמה עיינים ואז ביקשה מימישהו שירים איתה את הכנף של הפסנתר וסתם איש אחד שעמד שם עזר לה והיא מצאה את השרשרת.
זה היה החלק האהוב עלי.
בשעה השניה ירדנו לדוכנים קנינו דברים.
הייתה לנו גם הרצה על מרצדס קיבלנו תעודות והלכנו הבייתה


אני ממליצה ללכת ליום המשפחה כי:מהנה לשמוע סיפורים ולרדת למעתה לקנות בדוכנים.